יום ראשון, 24 במרץ 2013

נחשו מה?! - יש לי שיר לפסח!! [=

רוצים כבר לצאת לחירות אמיתית
שבוע אחרון לפני החג, ההמולה רבה,
מנקים, מנקים, עוד פעם מנקים, ויוצאת תוצאה?!
העבדות מתמשכת הולכת ומחמירה.
רוצים כבר לצאת לחירות אמיתית,
אז מה אם זה לזכר העבדות עם הטיט.
רוצים לחצות את הים הגדול,
ותוך כדי לשיר, בקול.
רוצים חופש, לצאת קצת מהחודש האחרון כשנפל עלינו "עונש".

בד בבד מתאמצים לאכול את החמץ שיש,
אחרת עוד שבוע - כולו יישרף.
לרוקן את כל המזווה צריך לרצות.
ליהנות מהלחם לפני המצות.
חייבים לגמור את כל העוגיות שבקופסא,
אחרת אמא לא תהיה מרוצה.

את כל הארון מנקים, מסדרים,
מחליפים לכולם את המצעים.
מטאטאים ומבריקים-
כל פינה, כל סימטה, כל משבצת,
ברחבי המרצפת.
מנסים למצוא כמה דקות של שקט,
וחוזרים לעבודה.

העבדות מתמשכת הולכת ומחמירה.
רוצים כבר לצאת לחירות אמיתית,
אז מה אם זה לזכר העבדות עם הטיט.
רוצים לחצות את הים הגדול,
ותוך כדי לשיר, בקול.
רוצים חופש, לצאת קצת מהחודש האחרון כשנפל עלינו "עונש".
----
אז...חג פסח כשר ושמח!! היכונו הפעם לחירות האמיתית של החג! :D 

יום שלישי, 26 בפברואר 2013

הי, לאחרונה אני נמצאת בדילמה:
עוד ממתי שהייתי קטנה, בגן, ציירתי, הרבה ילדים וגם הגננות אמרו לי שאני מציירת יפה.
מאז אני מציירת כבר הרבה שנים, גם עכשיו, הייתי פעמיים בחוג ציור.
אמרו לי תמיד שאהיה ציירת ואני רציתי להיות כזאת.
עכשיו אתם בטח שואלים: "אז מה הדילמה פה?"
-אני אסביר:
אולי מהגן אני מציירת אבל מגיל 8-9 (לא זוכרת בדיוק..) אני כותבת שירים.
לאחרונה אני כותבת הרבה יותר מאשר מציירת.
לא יודעת למה בדיוק.
כנראה בגלל מה שכתוב פה, כתבתי אתמול שיר על זה, והנה הוא. (מקווה שהוא בסדר...):

·         אם יש כאן מילים שחוזרות פעמיים זה אך ורק בגלל המנגינה שחיברתי לשיר.

 

 
דף חלק ריק לבן, ננטש. ואני כבר יודעת, מתדרדרת.

את תחום הציור כבר עוזבת,

נהיית קשורה יותר ויותר לכתיבה.

מנסה, כבר לא מתאמצת,

מוחקת, ועוברת לכתיבה,

בשבילי היא הרבה יותר קלה.

פעם, כן פעם אמרו שאהיה ציירת,

גם אני כך חשבתי, מה קרה לי?

תגידו, בגילי זה נורמלי?

אולי קצת התבגרתי?

אולי, כבר נמאס לי לצייר?

לא יודעת,

אבל אי-שם את הכתיבה שומעת...

שנים, על גבי שנים ציירתי במחברות,

כשיושבות, כשיושבות מסביבי, יושבות מסביבי חברות.

ועכשיו, לא פתאום-

מוחקת ועוברת לכתיבה.

האם בשבילי היא הרבה יותר קלה?

כבר לא יודעת,

את מנגינות ליבי שומעת.

מתיישבת, בוהה בדף ריק לבן,

תו קטן, מצויר שם.

©לצופיה קורמן.

 

יום ראשון, 17 בפברואר 2013

פורים!!! :)

למה אנחנו כל כך אוהבים את פורים?
ריכזתי לכם למה...מקווה שאלה כל האפשרויות!

1.מתחפשים! זה כיף! (- :twisted: [תחפושת]!!!)
2. כי כמעט לא לומדים!! 8-)
3. זה ברור! בגלל ההכתרה לרב/נית פורים..
4. מתאפרים כמה שרוצים!!!
5. בגלל המשלוחי מנות והממתקים...
6. קריאת המגילה היא הכי כייפית!! עם כל הנפצים וזה.. :roll:
7. בגלל החופש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! :D:D:D
8. בגלל העדלאידע!!
9. בגלל שמחת החג הגדולה.. :)
10. בגלל שעושים לנו "מש... מש.."/ בגלל שאני עושה עם כל החברים "מש.. מש.." וזה כיף להביך את כולם!!
11. בגלל שרואים את המורה מתחפשת! אלא מה?! :mrgreen:
12. בגלל כל הפעילויות המיוחדות בבית הספר!!
13. בגלל היין!!

מקווה שאתם אוהבים את החג הכיפי הזה (...אולי כיפי יותר מדי...), תמשיכו להנות ממנו, כי בכל-זאת אתם יודעים;
הוא פעם בשנה!


יום שישי, 15 בפברואר 2013

שיר שכתבתי היום


לבד

בסך הכל רוצה להיות לבד,

בלי אף אחד.

לחלום, לחשוב, להיות בשקט,

לקרוא, לשקוע בחלומות שלא יהיו.

לבד, בסך הכל.

לבד.

 

ומה זאת המילה הזאת לבד?

מי המציא אותה?

אני חושבת שאחד כמוני,

שבסך הכל רצה להיות לבד.

 

לעיתים כשאני לבד,

אני כותבת שירים שבינתיים לא יראו,

אולי רק לאנשים כמוני,

שבסך הכל רוצים להיות לבד.

לחלום, לחשוב, להיות בשקט,

לקרוא, לשקוע בחלומות שלא יהיו.

לבד בסך הכל.

לבד.

 

ובלילות,

כשאין לי ברירה-

ואני באמת, באמת לבד.

אני חושבת, ומדמיינת.

על הספרים והשירים והמפגשים שיהיו.

שכולם יאהבו אותם, ויקראו.

כשיהיו לבד.

 

©לצופיה קורמן.
הי לכם!
כפי שאתם רואים זה הבלוג שלי.
החלטתי לכתוב בלוג מכיוון שתמיד חשבתי שהחיים שלי מעניינים...
אני כותבת שירים בערך מגיל 8.
פה אכתוב בעיקר דברים שכתבתי.
תיהנו!
נ.ב-אני אוהבת גם לצייר, לקרוא, לרקוד, שופינג, ועוד ועוד ועוד!
☻☺☻